הריונם של בני הזוג ח' היה היריון תאומות. כבר בשלבים הראשונים של ההיריון עלה חשד לאי תקינות של אחת העובריות. חשד זה התממש ככל שההיריון התקדם. לאור המלצת הרופאים, הסכימו ההורים לבצע פעולה של המתת העובר החולה ברחם. האישה הגיעה, בלב כבד, לבי"ח אסה"ר לצורך ביצוע פעולת ההפלה. היא הוכנסה לחדר הטיפולים ובוצעה לה פעולה של הזרקת תמיסת KCL ללב העוברית הפגועה. בסוף הפעולה נשלחה האישה לביתה וזאת מבלי שבוצעה לה בדיקה האם, אכן, לב העוברית הפסיק לפעום. מספר ימים לאחר מכן, כאשר הגיעה האישה לרופא קופ"ח לצורך ביצוע מעקב היריון לעוברית הבריאה, נדהמו הרופא וההורים לגלות שהעוברית הפגועה, עדיין חיה. מסתבר, כי ביה"ח התרשל בפעולת ההפלה, ככל הנראה לא הזריק את תמיסת ה KCL למקום הנכון וכן לא ווידא, טרם שחרורה של האישה מביה"ח כי ליבה הפסיק לפעום. התינוקת נולדה כשהיא סובלת ממומים קשים ביותר ונכותה היא 100% לצמיתות.