מספר התביעות המוגשות לבתי המשפט בישראל בנושא רשלנות רפואית מצוי בעליה מתמדת וזאת, בין היתר, כתוצאה משינוי מגמה בבתי המשפט אשר החלו לקבל, בהדרגה, תביעות בגין רשלנות רפואית.
בנוסף, סכום הפיצוי שנקבע בשנים האחרונות על ידי בתי המשפט בתביעות אלו רק הולך וגדל. פסקי דין אלה, שחלק ניכר מהם מסוקר בכלי התקשורת השונים, גרמו לשינוי תפיסה תודעתי בציבור בנושא של זכויות המטופל.
בעבר, מטופלים רבים חששו לתבוע את הרופא המטפל שלהם מסיבות שונות ומחוסר ידע. כיום, המצב שונה, ויותר מטופלים אשר סבלו מרשלנות רפואית דורשים את זכויותיהם, זאת באמצעות פנייה אל עורך דין המתמחה בתחום
אחת מתביעות הנזיקין הנפוצות הינה תביעת רשלנות רפואית – תביעה אשר עילתה נזקי גוף שנגרמו למטופל כתוצאה מטיפול רפואי ו/או קדם רפואי רשלני. בתי המשפט דנים בקביעת הרשלנות על בסיס ראיות שמוצגות לפניהם במהלך ניהול התיק.
עורך דין רשלנות רפואית: תנאים הכרחיים לזכיה בתביעה
על מנת שתובע יוכל לזכות בתביעת רשלנות רפואית, על פי פקודת הנזיקין עליו להוכיח קיומם של התנאים הבאים:
קיומה של חובת זהירות – פסיקת בתי המשפט, לאורך השנים, קבעה כי במערכת היחסים שבין רופאים/אחיות לבין מטופליהם חלה חובת זהירות.
הפרת חובת הזהירות – בית המשפט ייבחן את הטענה להפרת חובת הזהירות על פי הראיות, כאשר לרוב הכוונה תהיה לחוות דעת רפואית אשר תצורף על ידי התובע לכתב התביעה.
נזק שנגרם כתוצאה מהפרת חובת הזהירות – לצורך הוכחת הנזק גם במקרה הזה יש צורך בחוות דעת רלוונטית לפגיעה שנגרמה למטופל.
על פי פקודת הנזיקין, את חוות דעתו של הרופא המומחה יש לצרף לכתב התביעה בתביעת רשלנות רפואית. תחום ההתמחות חייב להיות רלוונטי לפגיעה. לדוגמא: לרשלנות רפואית בלידה תצורף לכתב התביעה חוות דעת של מומחה במיילדות וגניקולוגיה.
בחוות הדעת, על הרופא המומחה לתאר את הטיפול שניתן, השוואה בין הסטנדרטים המקובלים בטיפול לבין הטיפול הרפואי שניתן בפועל והרשלנות שנבעה מהסטייה מהסטנדרטים הללו על ידי הרופא המטפל. בנוסף, הרופא המומחה נעזר בתקנות הביטוח הלאומי לקביעת אחוז הנכות שיקבל המטופל.
בהקשר הנ"ל חשוב לציין כי בעבר נטען שרופאים אינם מסכימים להעיד נגד עמיתיהם למקצוע ובכך מחזקים "קשר של שתיקה" במטרה למנוע עימותים מקצועיים. כיום, לאור ריבוי התביעות בנושא הרשלנות הרפואית, חלה התקדמות בנכונות הרופאים לתת חוות דעת לתובעים, אם כי עדיין קיימים תחומים מסוימים ברפואה שיש בכך קושי.
חשוב לציין כי עוד לפני הכנת חוות הדעת של הרופא המומחה, עורך הדין המייצג את התובע דואג לרכז את כל החומר הרפואי הרלוונטי לפגיעה (לרבות מסמכים רפואיים הקשורים למצבו הרפואי של המטופל טרם הפגיעה). החוק במקרה זה קובע כי כל מוסד רפואי המחזיק ברשומה רפואית של המטופל חייב להעביר עותק של רשומה זו לידיו או לידי עורך הדין שלו. זאת בהנחה שהמטופל חתם על כתב ויתור סודיות רפואית.
בתביעות רשלנות רפואית תקופת ההתיישנות הינה 7 שנים מהמועד בו נודע (או היה אמור להיוודע) למטופל קשר סיבתי בין הטיפול שקיבל לבין הנזק שנגרם לו. במקרים שבהם המטופל הוא קטין, תקופת 7 השנים נמנית מגיל 18. כלומר, קטין יכול להגיש תביעת רשלנות רפואית עד גיל 25.
במקרים בהם מתעורר חשד לקיומה של רשלנות רפואית, קיימת חשיבות רבה בפנייה להתייעצות עם עו"ד המתמחה בתחום רשלנות רפואית. תביעות שעילתן רשלנות רפואית הן תביעות מורכבות הן ברמה הרפואית והן ברמה המשפטית ולפיכך יש הכרח שעוה"ד הבוחן את המקרה יהיה עו"ד בעל ניסיון וידע בתחום זה.
עו"ד אשר לו ידע וניסיון בניהול תביעות רשלנות רפואית ידע לפנות למומחים הרפואיים המתאימים ולבחור את המומחה הספציפי לכל תיק ותיק בהתאם לנסיבותיו. שכר הטרחה בתביעות רשלנות רפואית הינו באחוזים מהפיצוי שנפסק.